מצודת דוד על דברי הימים ב ו׳

1 אז. בראות הענן אמר רואה אני כי באה השכינה כי ה׳ אמר לשכון בערפל כמ״ש אל הערפל אשר שם האלהים שמות כ׳:י״ח וערפל הוא עב הענן:

2 ואני בניתי. ר״ל הואיל ובאה השכינה בניתי א״כ בית זבול לך ולא היה עמלי בחנם ואמר בדרך משל כאדם הדר בבית אחד:

3 ומכון. ויהיה מכון לשבתך בה עד עולם כי מעתה לא תשרה השכינה עוד במקום אחר:

4 ויסב וכו׳. אל מול העם:

5 ויברך. הברכה האמורה במ״א אחר התפלה:

6 עומד. כי אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד:

7 ובידו מלא. בכח ידיו השלים דברו אשר דבר לאמר:

8 לבנות בית. לבנות בה בית:

9 הטיבות. טוב עשית בזה ולזכות תחשב כי ע״י באה ההכנה לצוות עליו ולהכין הכל:

10 רק אתה וכו׳. עם שתכין הכל:

11 ואשים שם. בהבית הזה:

12 אשר שם. בזה הארון:

13 ברית ה׳. לוחות הברית אשר כרת ברית עם ישראל בעת שנתנם:

14 ויפרוש כפיו. כדרך שואל החסד:

15 כי עשה שלמה. בא לפרש איך הי׳ נגד כל ישראל והאיך ראוהו הרחוקים ממנו ואמר כי עשה וכו׳:

16 ויעמוד עליו. וראהו א״כ כולם:

17 השמימה. למעלה כלפי השמים:

18 שומר הברית. הגמול שהבטיח בברית:

19 אשר שמרת. ר״ל אשר נראה לכל ששמרת לו הבטחתך אשר הבטחתו שאני אבנה הבית:

20 ותדבר. כמו שדברת כן מלאת בכח ידך כאשר נראה היום:

21 שמר וכו׳. ר״ל שמור גם ההבטחה ההיא אשר הבטחתו שאם זרעו יצדקו לא יופסק מהם המלוכה:

22 יאמן דברך. ר״ל עשה דבר לשיהא נקרא שם הבית אשר בניתי בית ה׳:

23 כי האמנם. האם אמת הדבר שישב אלהים עם האדם בבית העשוי על הארץ בתמיה הלא שמים לא יכלכלוך ומכ״ש הבית וא״כ במה יהיה בית ה׳:

24 ופנית. לזאת פנה נא אל תפילתי מה שאתפלל על עיקר כוונת תועלת הבית ובמה יקרא בית ה׳:

25 להיות וכו׳. וזהו תפלתי להיות עיניך וכו׳:

26 אל המקום הזה. במקום הזה וכן ואל הארון שמות כה ומשפטו ובהארון:

27 ושמעת וכו׳. ר״ל כמו שאני מתפלל שתשמע תפלתי כן אני שואל לשמוע תפלת כל עמך:

28 ואתה תשמע וכו׳. ר״ל לא שתשב פה לשמוע כ״א התפלה העשוי פה ישמע אל השמים ותקבל ברחמים ותסלח לעון המתפלל:

29 איש לרעהו. בדבר ממון:

30 ונשא בו אלה. ויחויב בו חוב שבועה להשביעו:

31 ובא אלה. ר״ל וישבע לפני המזבח:

32 להשיב לרשע. כגמולו ולהשיב דרכו בראשו אם הנשבע לשקר אם המשביע בחנם ולפי שאמר למעלה ושמעת וסלחת אמר על זה לא תסלח הואיל וחלל הבית עם השבועה ולהצדיק צדיק. אם הנשבע באמת אם המשביע בצדק:

33 כי יחטאו. כאשר יחטאו:

34 והשיבותם. ר״ל כאשר יצאו עוד למלחמה לא יהיו עוד נגפים ללכת בשבי אבל ישובו לארצם:

35 כי תענם. ישובו מחטאתם למען אשר תענם בעת הצרה ולא מאהבת המקום:

36 ואתה תשמע. עם שלא שבו מאהבה:

37 כי תורם. בזה תלמדם דרך הטובה לעשות מאהבה בראותם חסדי המקום:

38 ונתתה. ולזה מלא משאלותם ותן המטר:

39 רעב כי יהיה. מסיבות אחרות לא מעצירת המטר:

40 שדפון וכו׳. והרעב מוכן לבוא:

41 כי יצר לו. כשיבא אויב לצור עליו בארצו ובשעריו:

42 כל נגע. או כל מיני נגע ומחלה אשר יבוא בו:

43 לכל האדם. בין לאיש יחידי בין לכל עמך:

44 אשר ידעו. אשר יכיר בנגע לבבו לדעת שבא המכאוב בעבור נגע העון:

45 ככל דרכיו. כפי כל הדרכים ששאל:

46 אשר תדע. וזה לאיש אשר תדע את לבבו שלם עמך:

47 למען ייראוך. בראותם שעם התפלה והתשובה הלכה לה הצרה ידעו שיד ה׳ עשתה:

48 למען שמך. בעבור פרסום שמך:

49 אשר תשלחם. כי אין יוצאים במלחמה טרם ישאלו בה׳:

50 דרך העיר. כי בהיותם בדרך לא יוכלו לבא לבית ה׳ להתפלל בה ולזה אמר אף כשיכוונו שתלך תפלתם השמימה דרך העיר והבית:

51 ועשית משפטם. לנקום נקמתם מיד העובדי כוכבים:

52 כי אין אדם וכו׳. ר״ל אם אין בהם אדם אשר לא יחטא בכדי להגן הוא על כולם ואז בודאי תאנף בם:

53 דרך ארצם. כי בהיותם בארץ העובדי כוכבים תהיה הכוונה שתעבור התפלה דרך ארצם והעיר והבית:

54 ועשית משפטם. לנקום מהעובדי כוכבים למען יכירו שלא טוב בעיני ה׳ הכבדת עולם על ישראל:

55 קומה ה׳. קום ממקומך להשרות השכינה במקום המנוחה והיא בית קה״ק:

56 ילבשו תשועה. ר״ל תשועתך יקיפם מסביב כבגד יעטה:

57 בטוב. בהטובה הבאה ממך:

58 אל תשב וכו׳. ר״ל אל תשב פני ריקם לבל לקבל תפלתי:

59 לחסדי דוד. למעשה החסד שעשה דוד אבי ובעבורו אל תשב פני ריקם: